1. אודותינו

קהילת רמות ציון, הממוקמת בגבעה הצרפתית בירושלים, הינה אחת מתוך חמישים הקהילות המסורתיות (קונסרבטיביות) בישראל. מוותיקות ומחלוצות התנועה המסורתית, הקהילה מציבה כאידאל מחוייבות להלכה ולהתפתחותה, כפי שהתפתחה בכל דור ודור כפונקציה של נסיבות הזמן והמקום. אנו משלבים אורח חיים מסורתי, תפילה ולימוד מעמיק במקורות, עם יצירה ישראלית חדשה ורעננה, השומרת על המקורות והמסורות כרלוונטיות ומשמעותיות לחיינו.

קהילת רמות-ציון היא בית חם לכל מי שמחפש קשר משמעותי למסורת ישראל. אנו מקדמים בברכה את כל באי שערינו ומקיימים חיי קהילה תוססים ותומכים. אנו מציעים מגוון פעילויות לחברים ולציבור הרחב, לכל הגילאים, החל מתפילות בימי חול, שבתות וחגים, דרך פעילות חינוכית לגיל הרך ופעילות הורים-ילדים, סניף של תנועת הנוער נוע"ם, מפגשי לימוד לסטודנטים, הרצאות ושיעורים למבוגרים, בית מדרש וקבוצת גימלאים, וכלה בפעילות כללית למען צדק חברתי, כמצוות "ואהבת לרעך כמוך".

רקע היסטורי

קהילת רמות ציון הוקמה בשנת 1973, כאשר קבוצה של יהודים קונסרבטיביים מצפון אמריקה, הכוללת רבנים, אקדמאים, אנשי חינוך ואנשים טובים אחרים, עברה לגור בגבעה הצרפתית וברמות אשכול והחליטה שברצונה להמשיך את אורח החיים הדתי והקהילתי, שהיה גורם מכריע בעלייתה לישראל. בהיותם מיומנים בהלכות בית כנסת ומסורים ליהדות מסורתית אך פתוחה, הם ביקשו לקיים תפילות בחברת אנשים שותפים לדרך. שכנים ישראלים ועמיתים רבים הצטרפו אף הם.

באופן פרטי כל משפחה עברה התמודדות משלה כדי להיקלט כאן בהצלחה. יחד הם התמודדו כדי ליצור את רמות ציון, בהתגברם הן על הביורוקרטיה והן על התנגדות אורתודוקסית נמרצת, שלא הבינה את העולים החדשים ואת גישתם ליהדות, לא העריכה אותם, ואפילו חששה מפניהם. אחרי 32 שנים רמות ציון הצליחה ליצור קהילה, שבה חברות 180 משפחות, ולתרום ערכים ומוסדות חשובים לחברה הישראלית.

רמות ציון שומרת על קשרים הדוקים עם בית הספר פרנקל, בי"ס תל"י (תגבור לימודי יהדות) הראשון בישראל, שנוסד על ידי חברי הקהילה. רבים מילדי החברים לומדים בו, ותלמידי ביה"ס פרנקל גם משתתפים בקהילת הנוער שלנו ובתנועת הנוער נוע"ם. אנו חוגגים ומציינים יחד אירועים מיוחדים סביב לוח השנה, ורבת הקהילה מכהנת גם כרבת בית הספר.

.

הנחות יסוד (אייר, תש"ע) מסמך זה מפרט את העקרונות עליהם בנויה הקהילה ואשר מנחים את פעילותה. כל העקרונות שווים בחשיבותם וסדר הסעיפים נקבע משיקולי ניסוח בלבד.

לפרטים נוספים על פעילות הקהילה חפשו באתר או פנו אלינו!

 קהילת רמות ציון מחויבת להתמודדות עם ערכי היהדות וליישומם ולחיפוש משמעות לערכים אלה בסוגיות האישיות והציבוריות שעל סדר היום. בין הערכים הללו: אלוהים, אדם הנברא בצלם, שותפות במעשה בראשית, תלמוד תורה, צדק צדק תרדוף, ישראל, תפילה, תשובה, הלכה, חגים ומועדים. דוגמה לפירוט של אלה ניתן למצוא בנספח בסוף המסמך.

 קהילת רמות ציון מעודדת חיפוש וביטוי רוחני, באופן אישי ובאופן משותף, תוך שמירה על רוח המסורת ומחויבות להלכה המתפתחת. הקהילה פתוחה לעולם המודרני, לתרבות ההומניסטית והמדעית ולאתגריהם.

 קהילת רמות ציון תופסת את הקהילתיות כערך יסודי, המכבדת את תופעת הפלורליזם. על כן היא מזמינה אנשים ונשים מרקעים שונים ודעות שונות, ומכל גווני הקשת של החברה הישראלית, לקחת חלק בשיח הלימודי ובחיי בית הכנסת.

 קהילת רמות ציון מבוססת על שוויון, כשכל תפקידי ותיפקודי אורח החיים היהודי פתוחים בפני גברים ונשים כאחד באופן שווה.

 קהילת רמות ציון היא קהילה התומכת בחבריה ונותנת מענה לצרכיהם, ומהווה "בית" בעת שמחה ובעת צרה ומצוקה.

 כחלק מתפיסה חברתית רחבה של תיקון עולם, הקהילה רואה עצמה אחראית לפעול למען טובת הזולת, הקהילה הרחבה והסביבה.

 קהילת רמות ציון היא קהילה לומדת ומחנכת, המדגישה את המימד החינוכי והלימודי בהתאמה לכל שכבות הגיל. הלימוד נעשה במסגרת אישית, קהילתית ומשפחתית, על כל גווניה.

 קהילת רמות ציון תופסת את היצירה הישראלית כחלק בלתי נפרד מההגות והמחשבה היהודית. הקהילה צומחת מתוך החברה הישראלית ורואה עצמה מחויבת להשפיע עליה.

 המרכז לפעילות הקהילה הוא בית הכנסת ובית המדרש, כבית תפילה וכבית לביטוי עקרונותיה. שערי הבית פתוחים לכל שכבות הגיל: בני נוער, רווקים, משפחות, גמלאים וכולי.

 קהילת רמות ציון מזדהה עם מטרות העל של התנועה המסורתית ותורמת לעיצובה תוך כדי פעולותיה כקהילה.

נספח: התמודדות מתמדת עם ערכי היהדות

דוגמה למערכת אורגנית של ערכי היהדות, כפי שנוסחה על ידי רפאל (ריי) ארצט, מחברי הקהילה:

אלהים – התקוה שיש משמעות אין סופית לחיינו עלי אדמות.

אדם הנברא בצלם – משמעות אלוהית מתבטאת, בין היתר, ביכולת אין-סופית ליצור. על כן גם לאדם הנברא בצלם ניתנה היכולת והזכות ליצירה תרבותית.

שותפות במעשה בראשית – לאדם יש לא רק היכולת והזכות ליצור אלא גם את האחריות, כשותף במעשה בראשית המתחדש בכל יום תמיד.

תלמוד תורה – האמון ביכולת האדם ללמוד על מנת להרחיב ולהעמיק את כישוריו ותובנותיו במתן תשתית לפעילות התבונה היוצרת.

צדק צדק תרדוף – ערך יסוד הדורש שיצירה במהותה תהיה לשם שמים ועל כן עליה להיות צודקת, בפרט בתחום החברתי.

ישראל – קהילתיות היא ערך מרכזי. הקהילה בכל גווניה, השכונתית והלאומית, היא המסגרת החברתית שבה אנו יוצרים ושבה אנו מחויבים לתת ביטוי הולם למערכת הערכים, שבהם אנחנו בוחרים כדי לעצב את התרבות הקהילתית (במישור הזעיר של השכונה ובמישור המורכב של המדינה). תפילה – דרך לקיים קשר מתמיד עם תקותינו שיש משמעות ליצירתנו ולמצוא את הכוח לחדש את מאמצינו.

תשובה – במהלך חיינו עלינו תמיד לעשות חשבון הנפש: מי אנחנו, מה שאיפותינו, איפה טעינו ומה עלינו לעשות כדי לתקן את דרכינו כיחידים, כקהילה וכמדינה.

הלכה – מבטאת את הדאגה להמשכיות תרבותנו הרוחנית מעבר לתקופת חיינו.

חגים ומועדים – אנו חוגגים את הערכים שדרכם אנו חיים את חיינו ומבטאים את שאיפותינו, הגשמתן, צערנו ושמחתנו כיחידים, כקהילה וכמדינה, בעבר, בהווה ולעתיד.

הערת המחבר: מערכת ערכים זו בנויה באופן אורגני ומשמשת להדגמה בלבד. על כל אחד ואחד לבנות מערכת משלו שמדריכה אותו בחייו. הערך היחיד במערכת שאולי הוא מעל ומעבר לאחרים הוא הערך של תשובה. ואולי לא.

אנו מזמינים כל אחד ואחת, כדברי ריי, לגבש לעצמו/ה את מערכת הערכים היהודית לפרטיה ולהוסיפה למערכת שלעיל, כחלק מן ההתמודדות האישית והמשותפת עם ערכי היהדות.